ת"א
בית משפט השלום טבריה
|
174-06,854-12-07
24/09/2013
|
בפני השופט:
אילונה אריאלי
|
- נגד - |
התובע:
חיים ויצמן
|
הנתבע:
1. רינה וייצמן 2. מדינת ישראל - רשות האכיפה והגבייה (לשכת ההוצאה לפועל נצרת) 3. בנק הפועלים בע"מ
|
פסק-דין |
פסק דין
מבוא
אלו הן שתי תביעות שהדיון בהן אוחד ושורשן נעוץ בסכסוך שבין התובע לבין גרושתו - הנתבעת מס' 1 (להלן "הנתבעת").
התובע טוען בתביעותיו, בתמצית, כי הנתבעת וכן לשכת ההוצאה לפועל בנצרת (הנתבעת מס' 2, להלן "לשכת ההוצאה לפועל"), נקטו נגדו בהליכים שלא כדין והסבו לו נזקים. עוד טוען התובע כי הנתבע מס' 3 (להלן "הבנק") העביר שלא כדין ללשכת ההוצאה לפועל, במסגרת הליכי מימוש עיקול בהם נקטה הנתבעת, כספים משלוש קופות גמל שלו.
טענות התובע
ת.א. 854-12-07
בתביעה זו טוען התובע כי ביום 25.4.1999 ניתן פסק דין לטובת הנתבעת בתיק מזונות בבית המשפט לענייני משפחה בנצרת (מ.א. 6990/98), על פיו חויב התובע בתשלום מזונות לשלושת ילדיו הקטינים וכן הוצאות משפט לנתבעת (להלן "פסק הדין").
לטענת התובע, הוא שילם לנתבעת את ההוצאות שנפסקו בפסק הדין והנתבעת קיבלה מהמוסד לביטוח לאומי את מלוא המזונות שנקבעו בפסק הדין עבור התקופה שעד לחודש מרץ 2003 ובמקביל התובע שיפה את המל"ל על כל הסכומים ששולמו לנתבעת.
חרף האמור לעיל, הגישה הנתבעת ביום 1.7.1999 את פסק הדין לביצוע בלשכת ההוצאה לפועל (תיק הוצל"פ מס' 10-00031-99-3, להלן "תיק המזונות").
התובע טוען כי לשכת ההוצאה לפועל לא טרחה לבקש מהנתבעת להמציא אישור מהמל"ל על גובה המזונות המשולמים לה שם, כאשר על פי נתוני המל"ל לא היה כל חוב מזונות לנתבעת נכון למרץ 2003 ועל כן, היה על לשכת ההוצאה לפועל להימנע מפתיחת תיק המזונות נגד התובע.
פניותיו של התובע ללשכת ההוצאה לפעול בצעקה על העוול שנגרם לו בשל פתיחת תיק המזונות, נתקלו באטימות בלתי מובנת, כאשר מנגד - כל בקשותיה של הנתבעת אושרו על ידי לשכת ההוצאה לפועל "כתורה מסיני", וביניהן - בקשות לעיקול חשבונותיו, חסכונותיו וקופות הגמל שלו ובקשות מאסר.
לטענת התובע, כתוצאה מהתנהגותן הבלתי חוקית של הנתבעת ושל לשכת ההוצאה לפועל, הוא הפסיד את כל חסכונותיו ואת קופות הגמל שלו ובעקבות זאת הגיע ליכולת כספית אפסית והוא נקלע לחובות לבנקים ולגורמים פרטיים. כן נגרמו לו מצוקה נפשית, דיכאון וחוסר אונים, שבעקבותיהם הוא נאלץ להפסיק את עבודתו באופן מוחלט. בנוסף לכך, נשא התובע לשווא בשכרי טרחה לעורכי דין שייצגו אותו בהליכים, בהוצאות ובהפסד ימי עבודה. כתוצאה מכך, נבצר מן התובע לעמוד בתשלומים החודשיים בתיק המזונות מחודש אפריל 2003.
התובע טוען כי הוא ניסה למזער את הנזקים הכספיים והנפשיים שנגרמו לו, על ידי בקשות שהגיש ללשכת ההוצאה לפועל לקיים דיון בחוקיות פתיחת תיק המזונות נגדו, אך לשכת ההוצאה לפועל, באמצעות העומד בראשה, החליטה על מינוי רואה חשבון שהתובע אינו יכול לעמוד בעלות עבודתו, עבודה שגם לא היה בה צורך.
על כן מבקש התובע לחייב את הנתבעת ואת לשכת ההוצאה לפועל לשלם לו את מלוא הסכומים שהנתבעת גבתה ממנו בתיק המזונות (סך של 55,000 ₪) וכן לשלם לו פיצוי בסך של 95,000 ₪ בגין הנזקים הכספיים והנפשיים שנגרמו לו.
תיק מס' 174/06 (שלום בית שאן)
בתביעה זו, אשר הוגשה נגד הבנק, טוען התובע כי הוא חסך כספים בארבע קופות גמל שנוהלו על ידי הבנק. בחודש מרץ 2000 גילה התובע במקרה כי ביום 18.11.1999 העביר הבנק סך של 38,394 ₪ משלוש קופות גמל שלו ללשכת ההוצאה לפועל. התובע פנה לבנק לברר את פשר העניין וזה מסר לו כי ביום 5.10.1999 התקבלו אצלו שלוש הוראות למימוש עיקולים, על שלוש קופות הגמל, וזאת במסגרת תיק הוצאה לפועל שפתחה הנתבעת נגדו - תיק מס' 10-025626-99-8.
מדובר שנפתח ביום 10.5.1999 לשם ביצוע פסק דין שניתן ביום 10.2.1999 בבית משפט השלום בנצרת בתיק מס' 4897/98 ובו חויב התובע בתשלום הוצאות לנתבעת (להלן "תיק ההוצאות").
כן נמסר לתובע כי בנוסף לעיקול בתיק ההוצאות, הוטל על קופות הגמל עיקול במסגרת תיק הוצאה לפועל נוסף, שבו הזוכה הוא בנק הפועלים סניף חרוד (תיק מס' 09-01405-98-8, להלן "תיק הבנק").
התובע טוען כי בשלוש הוראות מימוש העיקול שנשלחו לבנק במסגרת תיק ההוצאות, היה רשום במפורש כי גובה החוב בתיק עומד על סך של 11,674 ₪ וכי הבנק מתבקש להעביר כספים עד לכיסוי החוב בתיק. לכן, סך כל הכספים שהיה על הבנק להעביר ללשכת ההוצאה לפועל, היה לא יותר מסכום החוב כאמור (11,674 ₪), אך חרף זאת הבנק העביר ללשכת ההוצאה לפועל סך של 38,394 ₪.
לגבי תיק הבנק טוען התובע, כי תיק זה נסגר כבר ביום 21.12.1998 על פי בקשת הבנק ובהתאם להסדר חוב שנחתם בין התובע לבנק. על כן, לא היה כל מקום להעברת הכספים מקופות הגמל על בסיס עיקול שהוטל בתיק סגור זה.